זה היה אחד החורפים היבשים, מה שלא מנע את ערמות הבוץ בבית שנכנסתי אליו. בסלון כבר ישבה המשפחה: שני הורים, שני ילדים קטנים ושני כלבים (אל תשאלו אותי איזה גזע – משהו שעיר וגדול) שישבו כולם על ספות מרופטות וקרועות ובאמצע שכב לו שטיח מטונף. הבית בכלל נראה כאילו לפני רגע עברה פה סופת טייפון ופיזרה הכל לכל עבר, מיד הסקתי שבבית הזה ניקיון וסדר לא ממש בראש סולם העדיפויות, אז מה אני עושה פה עם מערכת הניקוי היוקרתית שלי פאר היצירה והטכנולוגיה?

מאד פשוט,זה נראה שאני הבידור שלהם להערב! בליבי קיללתי את מי ששלח אותי אל הבית הזה, בכל זאת בחוסר התלהבות התחלתי במצגת, לא ניסיתי לשכנע אותם לרכוש. חשבתי לעצמי: למה הם צריכים שואב אבק יוקרתי, קודם שיקנו סלון נורמאלי. הראיתי להם איך פועל השואב, לפחות השטיח שלהם יהיה נקי הרהרתי, נעשה איתם חסד. סיימתי את ההדגמה שהייתה בעצם ניסיון עצוב ללא סיכוי מראש לנקות להם את השטיח. התחלתי לארוז את המכשיר ואפילו לא הצעתי להם לקנות אותו.

אב המשפחה שאל אותי: "תגיד אז כמה עולה המכשיר ?" אמרתי לו: "עזוב זה יקר מאד". המשכתי לקפל את השואב והוא לא הרפה. "בכל זאת, כמה הוא עולה ? " לא ידעתי מה לענות לו, הרי לפי איך שנראה הבית בטוח שאין להם כסף לשלם, לא רציתי למכור לו משהו שהוא לא צריך ולא יכול לשלם עליו. בעוד אני חושב מה לענות לו שאל האב:"תגיד אתה נציג מכירות ?", "ודאי" עניתי "למה אתה שואל ?" "משום שלרגע הבנתי שאתה רק איש שירות ושאתה רק עושה את התצוגה,אז עם מי אני צריך לדבר בשביל לקנות ? ". "אתה בטוח שאתה מעוניין לרכוש כעת ?,אתה יודע אתה לא חייב, ההדגמה לא מחייבת, אתה לא רוצה לחשוב על זה קצת ? " שאלתי, הוא הסתכל כמו על משוגע." איזה מין מוכרן אתה ?, כן אני רוצה לקנות ! עכשיו, מה אתה לא מצליח להבין ?" אחד הכלבים התחיל לנבוח. " טוב, רק תבין שעל תשלומים תצטרך לשלם ריבית". עכשיו גם האישה התעצבנה, אבל יותר משהתעצבנה נראה היה כי ריחמה עלי, היא דיברה אלי כמו לילד מפגר: " אני לא יודעת איך לימדו אותך למכור". הרגשתי לא נוח עם כל הסיטואציה, אני לא ניסיתי למכור להם, הרי אני לא סוכן מכירות שכל מה שמעניין אותו זה הכסף, אבל הם קנו ואפילו בתשלום אחד – ככה הם ביקשו. לפני שיצאתי גברה עלי הסקרנות והיות ואת הבושות כבר עשיתי שאלתי אותם (אחרי שהתנצלתי כמובן): "איך קרה שקניתם אני לא מבין, אתם השקעתם כרגע כל כך הרבה כסף בשואב אבק, בזמן שאני חשבתי שבודאי תרצו קודם לרכוש סלון חדש ולהחליף שטיח". שניהם התחילו לצחוק והצביעו על ילדיהם שבאותו זמן קפצו להם על הספות תוך כדאי מרדף אחר הכלבים ופיזור במבה אדומה. "אחרי שהילדים יגדלו, והכלבים יעברו החוצה נחליף סלון, בינתיים זה שהכל מבולגן מרופט וקרוע זה לא אומר שאנחנו לא רוצים שלפחות יהיה נקי".

תובנה: מה שלמדתי מהסיטואציה: הנחת הנחות מוקדמות יכולה להרוס את סכויי המכירה, אל תיתן לשיפוטיות שלך על מה שאתה רואה להוביל אותך במצגת. ובוודאי שלא להחליט עבור הלקוח שהוא לא קונה. ובכל מקרה תעשה את המצגת הכי טוב שאתה יודע כשלבסוף תציע תמיד ללקוח לרכוש.
בסיטואציה הזו בקלות היה יכול לקרות מצב בו הם לא היו אומרים לי כלום אלא מסיקים שאני רק מדגים את המערכת ואחרי שהייתי הולך היו מתקשרים להזמין ישר מהחברה. בסיטואציה אחרת קרה לי שהגעתי לבית שהיה נראה לי כל כך פוטנציאלי, מסודר נקי הכל חדש ויוקרתי הרבה שטיחים, פשוט הבית המושלם עבור מערכת הניקוי הפנטסטית שלי. היה לי כל-כך ברור שפה עומדים לקנות את המכשיר בסוף ההדגמה, ממש קלי קלות, שהרשתי לעצמי זחיחות דעת והשקעתי פחות במצגת, מה הפלא שבסוף דווקא בבית זה לא קנו ממני ?